הקדמה
שום בודק מוסמך של דוודי קיטור לא מעלה על דעתו שבמסגרת בדיקה חמה שגרתית של דוד קיטור הוא ייחשף לפריצה לא מבוקרת של כל תכולת הקיטור שבדוד בליווי רעש מחריש אוזניים ו״ענן״ סמיך של קיטור הפורץ אל על.
דוודי קיטור, על פי הגדרתם בפקודת הבטיחות בעבודה, מחויבים בבדיקה ״קרה״ ובבדיקה ״חמה״ בלחץ קיטור אחת ל 14 חודשים לכל היותר. אמנם דוודי הקיטור נדרשים גם לעמידה בבדיקה הידרוסטטית אחת לפרק זמן שמגדירה הפקודה אך במסגרת זו לא אדון בה.
במסגרת הבדיקה החמה, נדרש הבודק המוסמך לבחון את כלל מערכות ההגנה שבדוד, ובכלל זה גם את לחץ הפריקה של שסתומי הבטיחות המותקנים עליו.
יובהר, כי על אף שהתקינה הזרה, הן האירופאית והן האמריקנית, קובעת את מספר שסתומי הבטיחות שיש להתקין בדוד הקיטור בהתאם לגודלו, התקן הישראלי הרשמי ת״י 4280 חלק 1- ״דוודי קיטור- צינורות אש״ מחייב התקנה של שני שסתומי בטיחות בלתי תלויים זה בזה וללא קשר לגודלו של הדוד.
דרישה זו מקורה במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, אשר משיקולי בטיחות ולנוכח אירועים אשר ארעו בעבר, החליט לעדכן את תקנותיו ולחייב לכלול את הדרישה האמורה גם בתקן הישראלי בהתייחס לדודי קיטור חדשים.
למרבה הצער, ועל פי דיווחים של בעלי דוודי הקיטור, אין למעשה הקפדה מלאה על בדיקה פיזית שסתומי הבטיחות כדי לקבוע את לחץ הפריקה שלהם. לכל היותר מורמת ידית/זרוע השסתום כדי לוודא שהוא מוריק דרכו קיטור.
בניגוד למקובל, כותב המאמר מקפיד לבצע בדיקת פריצה של שסתומי הבטיחות, אף אם זה כרוך בהארכת משך זמן הבדיקה ובספיגת העלויות הנוספות הנגזרות ממנה, בשוק התחרותי בו אנו חיים.
כשל ראשון
הכשל הראשון אותו נוכחתי לגלות מתבטא בכך, שבמהלך "עקיפת" פרסוסטט הביטחון כדי לאפשר העלאת הלחץ בדוד עד ללחץ הפריקה של שסתומי הבטיחות, הבחנתי בכך שהלחץ הפנימי עולה מעבר ללחץ העבודה המקסימלי המותר (MAWP), אותו קבע היצרן ובמקרה דנן 10 בר.
יובהר, כי שסתומי הבטיחות אמורים לפרוק בלחץ, אשר אינו עולה על לחץ העבודה המקסימלי המותר בתוספת 10% לכל היותר. זאת אומרת 11 בר.
בפועל שסתומי הבטיחות לא פרקו בלחץ של 11 בר ואף לא הראו סימן כלשהו לפריקת לחץ קרובה. כשהלחץ הפנימי בדוד הגיע ללחץ של 11.5 בר, הוריתי להפסיק את פעולת הדוד.
יובהר, כי בשלב זה לא ניתן לדעת מהו לחץ הפריקה של שסתומי הבטיחות. חלופת הבדיקה המקובלת במחוזותינו- הרמת ידית השסתום כדי לוודא שהוא פורק בהגיע הדוד ללחץ פנימי של 10 בר, לא יכולה לסייע לבודק המוסמך, לרמוז לו שיש בעיה בשסתומי הבטיחות ושיש סכנה בטיחותית מיידית, הן לדוד, הן לסביבה בה הוא מוצב ובמיוחד שישנה סכנת חיים ברורה לכל מי שמצוי בסביבת הדוד.
כשל שני
הכשל השני אותו נוכחתי לגלות בדיעבד הנו, שמישהו ״טיפל״ בשסתומי הבטיחות וכוונן אותם, מסיבותיו הוא ובאורח מתמיה ולא ברור, כלפי מעלה. זאת אומרת מישהו כוונן את שסתומי הבטיחות, כך, שיפרקו בלחץ גבוה יותר מלחץ הפריקה המסומן עליהם וכפי שקבע יצרן השסתומים. יובהר, כי אין מדובר בשסתומים מאיכות ירודה אלא בכאלה מתוצרת יצרן מוביל ומוכר בעולם.
לשסתומי הבטיחות הללו חוברו שני צינורות (וונטים), אשר תפקידם לתעל את הקיטור בזמן פריקת השסתומים, אל מחוץ למבנה בו מוצב דוד הקיטור.
ככל הנראה, כתוצאה מאותו ״טיפול״ בשסתומים ובעקבות מלאכת חיבורם של אותם וונטים לשסתומים, הופעלו כוחות ומומנטים על גופי השסתומים המורכבים משני חלקים המחוברים זה לזה באמצעות תבריג קצר יש להדגיש.
השילוב של כלל הגורמים- הלחץ הפנימי בדוד, ה״טיפול״ בשסתומי הבטיחות ואופן ההתקנה של אותם שני וונטים, הביא להתפרקות פתאומית של אחד מגופי השסתומים ולפריצה לא מבוקרת ומאוד רועשת של הקיטור מהדוד.
שערו לעצמכם איך היה מסתיים האירוע אם הכשל היה קורה שלא בזמן בדיקה, כאשר צוות העובדים אינו מורחק מהדוד והסביבה מוגדרת כסביבת עבודה שגרתית?
תארו לעצמכם איזה אסון יכול היה לקרות אם אותם כשלים בדוד היו מתרחשים בזמן פעולה רגילה של הדוד?
דמיינו לעצמכם מה היה קורה אם מערכות ההגנה האחרות בדוד לא היו פועלות והמוצא הבטיחותי היחיד היה שסתומי בטיחות שלא פורקים כמסומן עליהם ולא מונעים את עליית הלחץ בדוד מעבר למותר?
בדיעבד התברר ששסתום הבטיחות השני, אשר לא כשל (?) לא פרק גם בלחץ של 13 בר (130% יותר מלחץ העבודה המקסימלי שקבע יצרן הדוד).
שני שסתומי הבטיחות הוחלפו בהוראתי בשני שסתומים חדשים ותקניים, אשר נבחנו כדי לוודא עמידתם בלחץ הפריקה הנדרש.
לקחים ומסקנות מהאירוע:
- בדודי קיטור, אשר למוצא שסתומי הבטיחות שלהם חוברו צינורות (וונטים) המתוכננים לתעל את הקיטור בזמן פריקת השסתומים אל מחוץ למבנה, נדרש לוודא במהלך הבדיקה ה״קרה״, כי המכלול כולו (שסתומים וצנרת הוונט) יציבים, מעוגנים היטב, רתומים כנדרש ונתמכים כמתחייב כדי למנוע אפשרות של רטט כלשהו במכלול המורכב, אשר עלול להתפתח לכשל.
- חל איסור מוחלט ל״טפל״ בשסתומי הבטיחות על ידי גורם שאינו מיומן ומוסמך לכך. בכל מקרה, אין לשנות את לחץ הפריקה של שסתומי הבטיחות ולהעלותו ללחץ הגבוה מ- 10% מלחץ העבודה המקסימלי אשר קבע יצרן דוד הקיטור.
- שסתומי הבטיחות צריכים להיות מאובטחים באמצעות ״פלומבה״, אשר מטרתה למנוע כוונון אפשרי על ידי גורם כלשהו, אשר אינו מיומן ואינו מוסמך.
- הבודקים המוסמכים מחויבים לבחון את שסתומי הבטיחות, ולוודא כי לחץ הפריקה שלהם, הלכה למעשה, אינו חורג מ- 110% לחץ העבודה המקסימלי המותר, אשר קבע יצרן דוד הקיטור.
- שסתומי בטיחות אשר אינם עומדים בנדרש יוחלפו בשסתומי בטיחות תקניים, מכוילים וחתומים ב״פלומבה״ של יצרן השסתומים.
© הכותב הוא מהנדס ועו"ד, מומחה הנדסי, מפקח ריתוך מוסמך, בודק מוסמך של מתקני לחץ על פי הרגולציה הישראלית ובודק מוסמך של ציוד לחץ מטעם "The American National Board" על פי דרישות התקינה האמריקנית ASME, בודק מוסמך של ציוד לחץ וריתוך מטעם ארגונים אירופאיים בלתי תלויים (Notified Bodies), מנכ"ל חב' איוויקס שירותי הנדסה, פיקוח וייעוץ בע"מ, יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך בישראל (סקציה של ארגון הריתוך האמריקני AWS), מטעם לשכת המהנדסים והאדריכלים, יו"ר ועדת התקינה הטכנית לציוד לחץ ויו"ר ועדת התקינה הטכנית לריתוך במכון התקנים הישראלי.