במאמר קודם שלי שטחתי את הרגולציה הרווחת בהתייחס לחיבור צרכני הקצה הצורכים גז טבעי לצנרת הגז הטבעי. ברי כי מעורבות כה ענפה בתחומים מקצועיים כה מגוונים יש בה כדי להעלות מבין השיטין תובנות רבות שיש בהן כדי להחכים ולהדריך אותנו בהמשך. יחד עם זאת, אתרכז במאמרי זה ואפרוש תובנות רבות, לעתים מפתיעות, שנצברו עד כה במסגרת פרויקט חיבור צרכני הקצה לצנרת הגז הטבעי, וזאת בהיבט של עולם הריתוך. תובנות אחרות הנוגעות לשאר התחומים הנוגעים לפרויקט חשוב זה אביא בהמשך באחד ממאמריי הבאים בעז"ה.

חומרי גלם (חו"ג)

טרם השימוש בחו"ג יש לוודא שהם מלווים בתעודות טיב (MTR-Material Test Report), מסומנים בסימון קריא הכולל, לכל הפחות, את: תקן חו"ג, סוג חו"ג, זיהוי מנת ההתכה, מידות גאומטריות וטיפולים תרמיים (אם בוצעו). פרטים אלה נדרשים על מנת לזהות את חו"ג אל מול תעודת הטיב המלווה אותו ולהבטיח עקיבות (כפי שיפורט להלן). אחד המפעלים נתבקש על ידינו להציג תעודות חו"ג אשר נסקרו על ידינו אל מול תקן חו"ג ונמצא נתון מתמיה במיוחד, שאם היה המפעל עושה שימוש בסוג חו"ג המוזכר בתעודת הטיב, בתנאי העבודה הקיצוניים המופעלים במפעל (טמפ' גבוהה מאוד) אזי היה חוזק המתיחה של הפלדה "נופל" לרמה של כ- 15 מגפ"ס. ברי, כי חוזק זה אינו יכול לעמוד בתנאי העבודה המופעלים ולכן הגענו למסקנה שאין קשר בין תעודות הטיב שנמסרו לנו לבין חו"ג ממנו עשויה הצנרת האמורה. המפעל מצדו ערך ברור נוסף מול יצרן חו"ג ומצא כי אכן ישנן תעודות טיב אחרות הנוגעות לצנרת זו ולא אלה שהוצגו בפנינו. ברי כי זמן רב ויקר בוזבז שלא לצורך וניתן היה למנוע את אובדנו מראש!

שמירת תיעוד (Documentation)

תופעה נוספת לה נחשפנו הינה כי אין הקפדה נאותה על שמירת תיעוד חיוני! מדובר, לא אחת, בתעודות בדיקה המוכיחות את התאמת צרכן הקצה (דוד קיטור, תנור תהליכי, רפורמר ועוד), ה"Gas Train", המבער ועוד לדרישות התקן האירופאי/אמריקני החל עליהם. עוד יובהר, כי תעודות חומרי גלם, תעודות רתכים, מפרטי ריתוך (WPS), אישורי תהליכי ריתוך (PQR), תעודות בדיקות לא הורסות (NDT), דפי ניתוב תהליכים (ITP) ועוד לא היו בנמצא. משמעות הדבר הינה, שלא ניתן להתבסס על הנחות באשר לאפשרות התאמת הציוד לדרישות התקן, אלא יש לדרוש מבעל הציוד ליצור קשר עם מעבדה צד ג'[1] מוסמכת, לצורך בדיקת מתקן הקצה כעת, וזאת על מנת לוודא בדיעבד שהוא אכן תואם את דרישות התקן החל עליו. ברי, כי אילוץ זה נופל כרעם ביום בהיר על המפעל, מחייב השקעת משאבים רבים וטוב היה אם ניתן היה למנוע אותו עוד בשעתו במהלך ביצוע הרכש, וזאת תוך הקפדה על קבלת כל התיעוד והאישורים הנדרשים מראש.

לא זו אף זו, חשוב במיוחד לבקר ולתעד כל שלב בתהליכי הביצוע במפעל, וזאת כפונקציה של מהות הבקרה שהוגדרה לכל שלב (H.P-נקודת עצירה, WT- Witnessing, RV- Review), זיהוי הגורם שביצע את הבקרה, פירוט ממצאיה וכן אישור צד ג' מוסמך, אם קיימת דרישה כזאת, בהתייחס לאותו שלב בתהליך. יובהר, כי קיימת חובה לתעד את הבקרה והפיקוח בצורה שוטפת (טבלת ITP) עם סיום הטיפול בכל שלב ולא להמתין לסוף התהליך. המתנה לסוף ההליך מעוררת ספק באשר למידת אמינות הביצוע, שכן בדרך כלל אנו עדים לנהירה אחר אותם גורמים שאולי היו מעורבים (מי זוכר?! מי יודע?!) בבדיקת אותו שלב, אם לאו?!

עקיבות (Traceability)

זהו תהליך המאפשר למפעל לאסוף ולנתח מידע כולל הנוגע לצרכני הקצה שלו ולמכלולים המתממשקים אליהם. מהי המטרה באמור? ובכן המטרה כפולה- לאפשר לעקוב ביעילות ולאחזר מידע חיוני, וזאת כדי לאפשר לזהות בזריזות את המקור לבעיות איכות ואת מיקום הפגמים במוצר, אם ישנם ולצורך קבלת אישור של גורמי הפיקוח המעורבים בפרויקט, מאידך. חשוב לזכור, כי עצם הימצאותו של תיעוד כלשהו בלא שניתן לכרוך אותו בהליך שבוצע אינו מספיק אלא שווה ערך לתיעוד שלא היה כלל ועיקר. לצורך המחשת הנושא יובהר, כי תעודת רתך שהוצגה בלא שניתן להוכיח שעבודת הריתוך המסוימת בהליך הריתוך המסוים אכן בוצעה על ידו, אין בה דיי. בנוסף, תיעוד הנוגע לבדיקות לא הורסות בלא שהוצגה "מפת ריתוכים" ובה זיהוי חד חד ערכי של תפרי הריתוך אל מול אלה המוגדרים בתעודת הבדיקה, לא ניתן להסתמך עליו וכמוהו כקליפת השום.

מפקח ריתוך מוסמך

עפ"י המקובל בעולם המערבי ובהתאם לכללי המקצוע המקובלים בתחום הריתוך נדרש לבצע עבודות ריתוך אך ורק בפיקוחו של מפקח ריתוך מוסמך. תפקידי המפקח המוסמך, בין שאר תפקידיו לוודא, עוד טרם בוצעה עבודת הריתוך, שקיימים מפרטי ריתוך (WPS) אשר תוקפו ואושרו מראש (PQR), שישנה התאמה בין תהליך הריתוך למתווה המחבר המיועד לריתוך, שהמחבר אכן הוכן לקראת ביצוע הריתוך, בכפוף לקבוע בשרטוט, שהרתך המיועד לבצע את עבודת הריתוך הוסמך פורמלית מבעוד מועד לביצוע הריתוך ושעל פי המפורט בתעודת הרתך, אכן קימת התאמה בתחם ההסמכה בין המבוצע לבין תהליך הריתוך המתוכנן. לא זו אף זו, עליו לוודא שמפרט הריתוך (WPS) מיושם כלשונו הלכה למעשה ושהמחבר המרותך אכן עומד בדרישות עפ"י הקריטריונים המוגדרים בתקנים החלים.

רצון לחוד ומציאות לחוד. בפועל מצאנו לא אחת, שלא שולבו בעבודות הריתוך מפקחי ריתוך מוסמכים, ואם היו "כאלה" הרי שלא החזיקו בתעודת הסמכה כמתחייב אלא בתעודת השתתפות בקורס ולפיכך אינם מוסמכים לביצוע הפיקוח האמור. חשוב להבהיר, כי עד כה הוסמכו על ידי הוועדה הלאומית לריתוך בלשכת המהנדסים למעלה מ- 110 מפקחי ריתוך מוסמכים אליהם ניתן לפנות ולהעסיקם כמפקחי ריתוך. לא ניתן להסתפק בתעודת השתתפות בקורס ככזאת המאשרת את "המפקח" כמוסמך. יובהר, כי בידי כל אחד מהמפקחים המוסמכים "תעודת כיס" ואותה יש לדרוש טרם העסקתו בפרויקט. בנוסף יש לוודא שהתעודה אכן בתוקף ובמקרה של ספק ניתן ליצור קשר עם לשכת המהנדסים ולוודא זאת.

רתך מוסמך

רתך שלא הוסמך בצורה פורמלית אינו רתך מוסמך! אין דרך ביניים. לפיכך חל איסור מוחלט לאפשר לרתך כזה לבצע עבודות ריתוך. החובה חלה על הנהלת המפעל והעומד בראשה להבטיח שרק רתכים מוסמכים פורמלית ייבצעו עבודות ריתוך. על המפעל להחזיק בהישג יד את תעודת הרתך, להבטיח שהינה בתוקף ולוודא, טרם ביצוע הריתוך, שאכן קיימת התאמה בין תהליך הריתוך על פיו הוסמך הרתך פורמלית לבין זה המבוצע בפועל, וזאת בשים לב לתחומי ההסמכה (Scope of Qualification) המוגדרים בתעודת הרתך. אי תאימות כלשהי, אינה מאפשרת להפעיל את הרתך באותה עבודת ריתוך וכמוהו כרתך שאינו מוסמך!

למרבה הצער, לא אחת נמצא, שהופעלו בפרויקט רתכים שאינם מוסמכים או כאלה שהסתתרו מאחורי תעודת רתך השייכת לרתך אחר. מעת לעת נמצא שלא מופעלת בקרה אחר רציפות עבודת הרתכים לוודא שלא הפסיקו לבצע ריתוכים בתהליך הריתוך לפיו הוסמכו בפרק זמן העולה על 6 חודשים כמוגדר בתקן, וכן נמצא כי לא מבוצע מעקב אחר איכות עבודתם לוודא שלא חל שינוי ביכולתו של הרתך לבצע ריתוכים איכותיים ותקניים. יתר על כן נמצא, כי לא מבוצעת בקרה אחר יישום פרמטרי הריתוך המוגדרים בנוהל הריתוך (WPS) ולמעשה מתגלים פערים בין המוגדר בנוהל לבין המבוצע בפועל, דבר, שיש לו השלכות מרחיקות לכת על איכות הריתוך בסופו של יום. כדוגמה: מד זרם ברתכת לא מכוילת המורה על זרם נמוך מהקיים בפועל עלול לגרום לפגמי ריתוך המחייבים תיקון.

תקן

תקן או בשמו הלועזי "סטנדרט" מהווה למעשה מפרט או שיטה מקובלים, ובחלק מהמקרים מחייבים, ליישום בתחום מסוים. מדובר ברמת ייצור להבטחת רמת שימוש בטוחה במוצר, בנורמה לביצוע המבטיח מוצר איכותי ופונקציונלי התואם את ייעודו השימושי ובקביעת ממשק יעיל לתאימות בין יצרנים לאחר פיתוחו של המוצר. בענייננו, מדובר בתקנים הנוגעים להסמכות רתכים, בקביעת תהליכי ריתוך (WPS) ואישורם (PQR), בבדיקות לא הורסות (NDT), בקריטריונים לאישור/פסילה של ריתוכים, באישור מערכות איכות לביצוע עבודות ריתוך (כדוגמה: ISO 3834), בבדיקות מכאניות של ריתוכים ועוד.

בפועל נמצא, כי קיימים בשטח פערים מהותיים בין הרצוי לבין המצוי. לא אחת נמצא שמופעלים רתכים שלא הוסמכו על פי התקן החל, שמבוצעות עבודות ריתוך שלא על פי נוהל ואם זה קיים הרי שלא תוקף מעולם ולא אושר על פי תקן. יתר על כן נמצא, כי מפעלים רבים העוסקים בעבודות ריתוך אינם מודעים לקיומו של תקן ISO3834 שאומץ כתקן ישראלי כלשונו. מטרתו של תקן זה הינה בשלוש מלים: "לעשות ולהבטיח סדר". זאת אומרת להבטיח שעבודות הריתוך תעמודנה בכל אמות המידה הנדרשות כנ"ל. יובהר, כי אין הכוונה רק למפעל הישראלי אלא גם למפעל בחו"ל ואשר ממנו מיובאים "Gas Train" ומכלולים מרותכים נוספים. לתשומת לב היצרנים והיבואנים יובהר, כי במידה והמפעל המייצר או קבלן משנה מטעמו, המבצע עבודות ריתוך, מחזיק ברשותו תעודת הסמכה בתוקף המעידה על עמידתו בדרישות ISO3834 הרי שדיי בכך בכל הקשור לריתוך ואין צורך בהצגת אישורי רתכים, WPS, PQR, בדיקות לא הורסות, מפות ריתוכים וכו'.

WPS/PQR

כשמדובר במבני פלדה כלשהם לא ניתן לבצע בדיקות הורסות בכל עת שנרצה ולו רק בכדי לעמוד על רמת איכות הריתוך שבוצע בפועל. מדובר בעלויות נכבדות מחד ובעיכוב משמעותי של התקדמות הפרויקט, מאידך. כמוצא מה"בעייתיות" האמורה נקבע שיש להגדיר מראש מפרט/נוהל ריתוך (WPS) המגולל בצורה פרטנית ומובנית את כל מהלך הריתוך[2]. באחריות המפעל המבצע את עבודות הריתוך להגדיר את המפרט/נוהל האמורים ולתקפם. מטרת התיקוף/אישור (PQR) הינה לוודא שאכן המפרט/נוהל הריתוך הוגדרו נכון מבחינה הנדסית וניתן לעשות בהם שימוש לאורך זמן בלא חשש. הליך האישור כולל בדיקות מכאניות: חוזק מתיחה, אפיון מיקום השבר, בדיקות לא הורסות (NDT), בדיקות מיקרו, בדיקות מאקרו, בדיקות נגיפה וכו'. הבדיקות הללו מבוצעות על ידי גורם צד ג' מוסמך (מעבדה מאושרת/מוסמכת) בהתאמה לתקן הרלוונטי. רק לאחר שהוכח שמפרט/נוהל הריתוך (WPS) עומד בדרישות ולפיכך הוגדר PQR מאושר התומך בו, ניתן לעשות בו שימוש.

יובהר, כי לא אחת נמצא שקיימים במפעלים פערי ידע מהותיים בכל הקשור לריתוך, מבוצעות עבודות שלא על פי מפרט/נוהל ריתוך וכאשר אלה קיימים הרי שלא תמיד קיים נוהל ריתוך מאושר (PQR) התומך בהם. נמצא באחדים מהמקרים שמפרט/נוהל הריתוך לא נעשה על פי כללי המקצוע המוגדרים בתקנים אלא ככזה המגולל מעין סיפור מעשה החסר פרטים מהותיים רבים. במקרים מסוימים נמצא, כי בוצע תהליך ריתוך מסוים בה בעת שהוצג מפרט/נוהל ריתוך שבינו לבין המבוצע בפועל לא היה קשר כלל.

קבלני משנה

לא אחת נדרש המפעל להפעיל קבלני משנה, בין השאר, לצורך ביצוע עבודות ריתוך. רבים נוטים לטעות ולחשוב שהעברת המשימה לקבלן משנה משחררת אותם מהאחריות לטיב הביצוע על כל שלביו. ברי כי סוגיית קבלני המשנה מעוררת שאלות משפטיות רבות ובכללן: שאלת הזיקה המשפטית, החבות המקצועית, החבות הביטוחית, שאלת האחריות לביצוע הפיקוח וכו'. חשוב להבהיר, כי האחריות מוטלת בראש ובראשונה על המפעל- מזמין העבודה לבחור את קבלן הביצוע המקצועי והמיומן, המוסמך לביצוע עבודתו, כזה המפעיל מערכת הבטחת איכות הולמת, שמועסקים על ידו רתכים מוסמכים (בעלי תעודת רתך בתוקף) שהסמכתם מותאמת לביצוע תהליך הריתוך הנדרש בפועל, המפעיל תהליכי ריתוך (WPS) מאושרים (PQR), שעבודות הריתוך מלוות בפיקוח צמוד של מפקח ריתוך מוסמך ואלה נבדקות בבדיקות לא הורסות על ידי מעבדה מוסמכת- הכל בהתאם לתקנים הרלוונטיים.

יובהר, כי על המפעל למהר ולהגדיר מראש את סוגיות הזיקה המשפטית בינו לבין המזמין ולבין קבלן המשנה המבצע ולתחום בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את גבולות גזרת האחריות. לפעולה זו ישנה חשיבות רבה, בפרט בהתייחס לממשקי הפעילות ביניהם ואת מהות העבודה הנדרשת, הבקרה על ביצועה, זהות הגורם המפקח, התקנים שיש להפעיל ועוד. הגדרה מושכלת של כל האמור לעיל ולא רק, יש בהם כדי להבטיח ביצוע איכותי ורגוע של העבודה ולמנוע היגררות לתביעות משפטיות ו/או כתבי אישום חלילה ובמקרה ה"טוב" למנוע את הצורך בביצוע של העבודה מחדש תוך השקעת משאבים יקרים, שלא לצורך. למרבה הצער, הניסיון מלמד כי מפעלים רבים לא השכילו לקיים את האמור לעיל אלא סברו שבהפניית הזמנת העבודה לקבלן המשנה מגולגלת האחריות לביצוע עבודות הריתוך מהם היישר לפתחו, ולא כך הוא!

באחד המקרים נמצא, כי בוצעו עבודות ריתוך בצנרת ארוכת טווח. הבעיה היתה, כי לא ניתן היה להציג תיעוד כלשהו התומך בביצוע העבודה על פי כל כללי המקצוע שפרטתי לעיל ולפיכך נדרש המפעל לפירוק הצנרת ולריתוכה מחדש והפעם בפיקוח של מפקח ריתוך מוסמך ולאחר מכן נדרשה סקירה ואישור של גורם צד ג' מוסמך. ברי, כי מדובר בעיכוב של הפרויקט ובגרירתו של המפעל להוצאות מיותרות שלא לצורך, שיכול היה למנוע אותם אם היה נצמד לכללים המקצועיים שפרטתי לעיל וזו אכן אחת ממטרותיו של מאמר זה.

לסיכום, במאמרי זה ריכזתי את עיקר התובנות (אך לא כולן) בסוגיות ריתוך, שעלו בידי לא אחת, במסגרת יישום פרויקט חיבור צרכני הקצה לצנרת הגז הטבעי. ברי, כי הנחלת תובנות אלה לכלל יכול ויביא לשדרוג רמת הבטיחות והאיכות של מתקני הקצה והצנרת המובילה אליהם ומהם, וכן יביא לשדרוג משמעותי של רמת התיאום בין הנדרש על ידי הגופים הבודקים המוסמכים לבין המוציאים דרישות אלה לפועל, הלא הם מפעלי התעשייה מחד ומפקחי הריתוך המוסמכים הפרושים ברחבי הארץ, מאידך.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות במאמר זה, כולו או חלקו, שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמלית מראש.