לא אחת אנו שומעים על חברים או מכרים שהיו מעורבים באירוע כשל או אפילו נזכרים באירוע כשל הנדסי או אחר שנטלנו בו חלק ויכולתנו הפיזית נפגעה כתוצאה ממנו.  לעתים מדובר, תודה לאל, בנזק לרכוש "בלבד" הגורם לנו לחסרון כיס ואנו נדרשים להוכיח אותו. בשני המקרים גם יחד ובכל אחד מהם לחוד, אנו תרים לעתים אחר מומחה לצורך קבלת חוות דעתו המקצועית בעניינינו. במקרה זה, חיוני לשכור את שירותיו של גורם מקצועי בעל מומחיות רבת שנים בתחום על מנת שיחווה את דעתו המקצועית בצורה חד משמעית ובכך למצות את ההליך המשפטי בצורה הטובה ביותר.

במאמרי זה, אשטח בפניכם מספר דוגמאות מעולם המעשה ההנדסי, וזאת על מנת להבהיר את התמונה ולהדגיש את הצורך בשכירת שירותיו של גורם מקצועי מומחה בלבד ולא להסתכן, חלילה, בהרפתקאות שוא.

"אני רתך מזה 30 שנה, ביצעתי אינספור ריתוכי מבנים לאורך השנים בשיטות ריתוך שונות, הריתוך הוא כל עולמי וזה מה שאני יודע לעשות. זהו מקצועי ומקור פרנסתי היחידי! לפני כשנה וחצי התחלתי לחוש רעידות בידי הימנית אשר באמצעותה ריתכתי כל השנים וביצעתי פרוייקטי תשתית ומבנים רבים. תחושה זו בידי הלכה והחמירה, איני יכול לשמור על יציבות ידי, בפרט במהלך ביצוע הריתוכים, והדבר גורר "איכות" ריתוכים ירודה ביותר.

פניתי לרופא תעסוקתי, תיארתי בפניו את מצבי והסברתי לו שהדבר פוגע בעבודתי- מקור פרנסתי היחיד. הרופא מצדו לא התייחס למצבי ברצינות והפנה אותי לבצע "ריתוכים לא כבדים….", כלשונו. כל ניסיונותיי החוזרים ונשנים להסביר לו מהו ריתוך ומה המשמעות של ביצוע ריתוך איכותי העלו חרס ונותרתי אובד עצות מחד ומחוסר פרנסה, מאידך". במלים אלה פתח זוהר (שם בדוי) את שיחתו הטלפונית עמי.

זוהי דוגמא אחת מיני רבות, לצורך של אדם פרטי או כל אישיות משפטית אחרת (ארגון, מפעל, יבואן, יצרן וכו') להצטייד בחוות דעת מומחה לצורך הוכחת טענותיו. כשפונים לגורם בעל מומחיות מוכחת רבת שנים בתחום נשוא המקרה שבמחלוקת, צפויה זו האחרונה להסתיים בשלב מוקדם דיו, שאינו מצריך פעולות נוספות, אך יש לזכור כי לעתים אין מנוס מהוכחת הטענות  במסגרת הליך משפטי.

לרוב בית המשפט נוטה להסתמך על גורם בעל מומחיות ומוניטין בתחום ולכן חשוב ביותר להתקשר, בעת הצורך, עם מומחה כזה ולא לתור אחר גורם המציג עצמו כמומחה, שעה שאינו כזה, אף אם עלות חוות דעתו זולה ואטרקטיבית מבחינה כלכלית. חשוב לזכור, כי הניסיון מלמד שהזול הופך בסופו של יום ליקר הרבה יותר, דבר, שיצריך פניה נוספת, מאוחרת יותר, למומחה בעל מומחיות מוכחת, וזאת בה בעת שהיה ניתן למנוע מראש את כל הליך הסרק הממושך הזה.

במקרה של זוהר, הוכנה על ידי חוות דעת מומחה ובלא להיכנס ליתר פירוט אבהיר, כי חוות הדעת קעקעה מהיסוד את גישתו של הרופא התעסוקתי, אשר השתמש במונחים לא מקצועיים והתייחס כנראה לעבודת הריתוך כאל פעולה שוות ערך להרמת כיסא או חיתוך ירקות. חוות דעת זו תשמש את זוהר לצורך נקיטת הליך מול הביטוח הלאומי, ועל פי הצורך מול בית הדין לעבודה, וזאת על מנת לקצור את זכויותיו ולהכיר בו כעובד שנפגע ואינו מסוגל לבצע עבודות ריתוך כלשהן, כאלה שיעמדו בדרישות התקנים הישימים מחד ושיענו על אספקטים בטיחותיים, מאידך.

שומה עלינו לזכור, כי הקמת מבנה בטוח כלשהו (מבנה ציבור מפלדה, מתקן הרמה, ציוד לחץ ועוד) מחייב ביצוע ריתוך תקני, איכותי, נעדר פגמים המבוצע על ידי רתכים מוסמכים בלבד, בפיקוחו המלא של מפקח ריתוך מוסמך. באותה נשימה ועל דרך השלילה יובהר, כי  ריתוך לא מקצועי, לא איכותי, הנעשה באמצעות רתכים שאינם מוסמכים וללא פיקוח צמוד של מפקח ריתוך מוסמך, מעמידים את המבנה כולו על כרעי תרנגולת  ובטיחותו מוטלת בספק רב.

באירוע אחר בו נתקלתי, צעד עובר אורח ברחובה של אחת הערים במרכז ובירידתו את גרם המדרגות הציבורי באחד המקומות בעיר, מעד ונפל ורגלו נזקקה לטיפול רפואי ממושך. חוות הדעת לה נדרשתי עסקה בשאלה- האם אותו גרם מדרגות עמד בדרישות התקן והתקנות המחייבות, אם לאו? יובהר, כי תקנות התכנון והבניה והתקן הישראלי המפנה אליהן, קובעים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, מהו גרם מדרגות תקני. חוות דעת המומחה במקרה זה אפשרה לאותו עובר אורח לפעול ולנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לממש את זכויותיו המשפטיות.

הצורך בחוות דעת מומחה אינה נדרשת רק במקרים כגון אלה שהובאו על ידי לעיל. לרוב נדרש לה גם כאשר מדובר בסכסוך עסקי בין שני גורמים או יותר, כשהשאלה- האם עמד צד זה או אחר בדרישות החוזה המחייב אם לאו, עומדת במרכזה.

לצורך ההמחשה נדגים זאת באמצעות מספר דוגמאות:

חומרי גלם המיועדים לריתוכי מבנה– כאן יכול ותעלה השאלה, האם חומרי הגלם שסופקו עומדים בדרישות התקן לפיו הצהיר היצרן שיוצרו? בתוך כך יכול ותעלה שאלה מנגד, האם מזמין חומרי הגלם הגדיר טכנית היטב את דרישותיו באופן המעמיד לו מקום לטענה? במידה וכן, יידרש היצרן באמצעות היבואן המקומי לספק תשובות ולהוכיח שאכן חומרי הגלם שסיפק עומדים בדרישות התקן המוצהר על ידו.

ייצור מיכל אגירה מפלדה– מקרה שנדרשה חוות דעתי לגביו התמקד במיכל שהוזמן אצל יצרן מקומי ולימים, בתום הייצור, עת סופק המיכל ללקוח הסופי, זעק זה האחרון והתלונן שהריתוכים נראים באיכות ירודה והוא אינו מוכן לקבל את המיכל. מבחינת מכלול הנתונים התברר, כי המזמין לא הגדיר דרישות איכות וטכניות מהיצרן ואף לא וידא כי ברשותו נהלי ריתוך מאושרים המותאמים לייעודם ושיש ברשותו רתכים מוסמכים לביצוע עבודות הריתוך הללו.

יתר על כן, המזמין לא ביצע בדיקת קבלה בתום הייצור, טרם אספקת המיכל ללקוח הסופי, וכל שכן בדיקות בתהליך הייצור. אם היה עושה כן, לבטח היה מונע מעצמו את המבוכה מול הלקוח הסופי ואת הפגיעה במוניטין הטוב שלו. היצרן, מנגד, לא היו ברשותו תהליכי ריתוך מאושרים המותאמים לתהליכי הריתוך אותם יישם במקרה זה, והרתכים שביצעו את עבודות הריתוך לא נבחנו מבעוד מועד, כדי להבטיח שהם כשירים לביצוע העבודות הנדונות.

בפועל נמצא, כי ריתוכי המיכל היו באיכות ירודה, לא בוצעו על פי כללי המקצוע המקובלים, לא עמדו בתקני בדיקה רלוונטיים ואף לא עמדו בבחינה חזותית המהווה את הבסיס לבדיקה ואישור של ריתוכים. אי ביצוע סקר חוזה בשלב ההתקשרות גרר את שני הצדדים למפח נפש והיה צורך להכריע על פי מאזן ההסתברויות כיצד לחלק את הנזק בין השניים.

סדקים במיכלי לחץ המיועדים להכיל אמוניה– יצרן מקומי שקיבל הזמנה לייצור 8 מיכלי אמוניה מיהר להתחיל בהליכי הייצור כדי לעמוד בלוחות הזמנים, ולכן לא הקפיד לעמוד בדרישות שהוגדרו במקור בדפי הניתוב המכתיבים את תוכנית האיכות לייצור ואשר בה משולבים נקודות הבדיקה והפיקוח של גוף הבדיקה. למעשה מיהר היצרן להמשיך בתוכנית הייצור עצמאית בניגוד למתחייב.

בתום ביצוע הבדיקות הרדיוגרפיות לכל 8 המיכלים (ולא בתום ייצורו של המיכל הראשון כבקרה) התברר, כי כל ריתוכי המיכלים כשלו עקב סדקים חמורים שהתפתחו בהם במהלך הריתוך. מיותר לציין, כי אירועי הכשל הללו גררו את המפעל לנזק כספי כבד, פגיעה במוניטין ולאיבוד פרויקטים פוטנציאליים בהמשך.

מניתוח הכשל נמצא, כי המפעל עשה שימוש באלקטרודות דלות מימן מסוג E8018, וזאת בה בעת שמדובר במיכלי אמוניה שלכתחילה, על בסיס התכן שנקבע על ידי היצרן, מדובר במיכלי לחץ המיועדים לעבודה בטמפרטורות נמוכות. היצרן לא השכיל להגדיר תהליכי ריתוך (WPS) המותאמים למתוכנן ולכן אף לא פעל לאשרם מראש (PQR), כמתחייב.

הבנה מעמיקה של סוגי האלקטרודות ומאפייניהם הייתה מובילה את היצרן לבחור בסוג האלקטרודה הנדרשת ואפילו המתחייבת במקרה זה, הלא היא אלקטרודה מסוג E8018-C1, שהינה אלקטרודה דלת מימן המכילה 2.33% ניקל ומיועדת לביצוע ריתוכי מבנים המיועדים לעמוד בטמפרטורות נמוכות כאשר קשיחותה של מתכת הרתך בטמפרטורות נמוכות הינה קריטית. אמנם כל ההבדל בין שני סוגי האלקטרודות הינו C1 קטן אחד אבל כזה שהינו בעל משמעות מהותית כבדה ביותר.

לסיכום: ניתן להמשיך ולמנות אירועים רבים נוספים בהם נתקלתי במהלך 30 שנות ניסיוני ונדרשתי לחוות בהם את דעתי המקצועית, אך הזמן יכלה ואלה לא יכלו (לצערי). ברי, כי חיוני לנקוט בכל הצעדים הנדרשים מבעוד מועד על מנת להבטיח שאירועי כשל לא יקרו אך במקרה שכבר אירעו, חיוני במיוחד לשכור את שירותיו של גורם מקצועי בעל מומחיות רבת שנים בתחום על מנת שיחווה את דעתו המקצועית בצורה חד משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים ובכך למצות את ההליך בצורה אופטימלית ביותר לטובת זה השוכר את שירותיו.

אנו בחברת איוויקס- שירותי הנדסה, פיקוח וייעוץ אמונים על ביצוע חוות דעת מומחה מקצועיות מטעם אחד הצדדים לסכסוך או כמומחים מטעם בית המשפט, וזאת על בסיס מומחיות וניסיון רב שנים בתחום הריתוך, ציוד הלחץ, גז טבעי, חוזק חומרים, יבוא, רגולציה ועוד.

© הכותב אינג' עדי א. עציץ, עו"ד- מומחה הנדסי, מומחה לתקינה ורגולציה, מפקח ריתוך מוסמך, בודק מוסמך של ציוד לחץ מטעם מדינת ישראל ומטעם "The American National Board" על פי דרישות התקינה האמריקנית ASME, בודק מוסמך של ציוד לחץ וריתוך מטעם ארגונים אירופאיים בלתי תלויים (Notified Bodies), מנכ"ל חב' איוויקס שירותי הנדסה, פיקוח וייעוץ בע"מ, יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך בישראל (סקציה של ארגון הריתוך האמריקני AWS), מטעם לשכת המהנדסים והאדריכלים, יו"ר ועדת התקינה הטכנית לציוד לחץ ויו"ר ועדת התקינה הטכנית לריתוך במכון התקנים הישראלי.