מהי בוררות?
בוררות היא הכרעה בסכסוכים על דרך של שפיטה ע"י בורר במקום הליך שיפוטי בבתי משפט. על מנת שנושא יידון בפני בורר על שני הצדדים להסכים לכך בכתב. ההסכמה יכולה להיות עוד לפני שנתגלע הסכסוך בין הצדדים במסגרת סעיף בוררות בחוזה או על פי הסכמה מאוחרת- בפרוץ הסכסוך. הליך הבוררות מסתיים בפסק שניתן להגישו לאישור לבית המשפט. פסק בורר שאושר דינו כדין פסק דין של בית משפט, לכל דבר ועניין, והוא ניתן לאכיפה גם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
להליך בוררות יתרונות ברורים על פני הליך משפטי המתקיים בבית משפט ובאין אלה ניתן למנות:
• חשאיות– ישיבות הבוררות מתקיימות בדלתיים סגורות, אין חשיפה תקשורתית ותיקי הבוררות אינן פתוחים לקהל הרחב.
• ניהול הבוררות– תיאום הזמנים, העברת חומר בין הצדדים והמצאת מסמכים, בקשות וכיוצא באלה מבוצעות בצורה שוטפת ומהירה והישיבות נקבעות במועד סמוך ככל הניתן.
• פסק הבוררות– נמסר לצדדים מנומק ובלוחות זמנים קצרים מיום הישיבה האחרונה או ממועד הגשת הסיכומים בתיק.
• אווירה– הליך הבוררות נעשה באווירה נינוחה ושלווה. כל זאת על מנת ליצור אווירה נעימה ופתוחה שתקל אל קיום הדיון ותכליתו.
סעיף בוררות בהסכם
בדרך כלל צדדים להסכם עסקי נוהגים להוסיף סעיף בוררות ולפיו הם מסכימים מראש כי במקרה של סכסוך, תימסר ההכרעה לבורר המוסכם על ידם, ובמקרה של אי הסכמה לגבי זהות הבורר, הרי שזה ימונה על ידי ראש לשכת עורכי הדין. במקרה של סכסוך עתידי, לא יוכל אחד הצדדים לסרב להתדיין בפני בורר אלא יוכל לנסות לפעול להחלפת הבורר מטעמים משכנעים, כאלה או אחרים.
כאשר כבר הוגשה תביעה לבית המשפט, יכול זה האחרון להמליץ לצדדים לפנות לבורר ולהתדיין בפניו, וזאת למען קיצור ההליכים וזירוזם. היה והסכימו הצדדים על זהות הבורר, ימנוהו ויתדיינו בפניו ואם לא כן, ימנה השופט את הבורר.
מהלך הבוררות
כאשר מתקיים הליך בוררות, מעכב בית המשפט את ההליכים בפניו, וזאת עד אשר ידווח הבורר לבית המשפט על סיום ההליך. פסק הבוררות יוגש לבית המשפט וזה יתבקש לאשרו. פסק הבוררות עת אושר על ידי בית המשפט מקבל תוקף של פסק דין והצד הזוכה יכול לאוכפו על הצד שהפסיד באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
בפגישת הבוררות הראשונה מסוכם הליך הבוררות ואופן ניהולו באמצעות תצהירים, חקירות עדים, הקלטת ההליך, שכר הבורר וכו'. יובהר, כי הבורר אינו כפוף לדין המהותי, לדיני הראיות ואף לא לתקנות סדר הדין האזרחי, אלא אם כן, הוסכם בין הצדדים אחרת והדבר קיבל ביטוי מראש, בהליך הבוררות. לאחר אותה פגישה יחלו הצדדים בהצגת תביעותיהם וטענותיהם המשפטיות באמצעות באי כוחם, וזאת במסגרת הליך שאינו רשמי כמו זה המתקיים בבית המשפט, עד לשלב הגשת הסיכומים.
ככלל, הבורר אינו רשאי לשוחח עם אחד מבעלי הדין או עם אחד העדים שלא בנוכחות הצד האחר. רק כאשר צד להליך לא התייצב לדיון שתואם מראש, רשאי הבורר להתקדם ולנהל את הבוררות בלעדיו. השיחות היחידות שהבורר עשוי לנהל עם באי כוח הצדדים הן, לכל היותר, שיחות פורמליות הנוגעות לתיאום פגישות וכיוצא באלה. גם אז ראוי שאלה יעשו באמצעות מזכירתו של הבורר.
היה וצד לסכסוך נמנע מלשלם את שכר הבורר, רשאי זה האחרון להפסיק את ההליך, להשהות אותו או להתנות את מסירת פסק הדין בתשלום היתרה.
יובהר, כי על פי המוגדר בחוק, הבוררות צפויה להמשך זמן קצוב שאינו עולה על 3 חודשים, אלא אם כן האריך הבורר את התקופה ב- 3 חודשים נוספים. היה ותקופה נוספת זו לא הספיקה, ניתן להאריך אותה בהסכמת הצדדים.
הצדדים לסכסוך רשאים לפנות במהלך הבוררות לבית המשפט בבקשות שונות וזה האחרון רשאי להעביר בורר מתפקידו בתנאים מסוימים, כאשר זה אינו זוכה לאמון הצדדים או כאשר התנהלותו פוגעת בהליך, גורמת לעינוי דין או כאשר הוא לא מסוגל למלא את תפקידו.
פסק הבוררות
כאשר מסתיים הליך הבוררות, רשאי כל אחד מהצדדים להגיש בקשה לבית המשפט לביטול פסק הבוררות או לאישורו. הבקשה מופנית לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט שהחל בדיון המשפטי עוד טרם מינויו של הבורר.
היה ולא הוגשה בקשה לאישור פסק הבוררות או לביטולו, הרי שפסק הבוררות יקבל מעמד של פסק מאושר בתום 45 ימים.
באשר לשאלה אם פסק הבוררות ניתן לערעור לאחר אישורו הרי, שלא ניתן לערער עליו בפני שום ערכאה שיפוטית. יש כאלה הרואים בכך יתרון וישנם כאלה הרואים בכך חסרון. תלוי כמובן באיזה צד הם מצויים. יחד עם זאת, במקרים קיצוניים מאוד, יכול בית המשפט לבטל את פסק הבוררות אם התקיימה אחת העילות המוגדרות בחוק הבוררות. משמעות הדבר, שניתן לראות את פסק הבוררות כסופי וככזה שבפועל לא ניתן לבטלו, וזאת מאחר מהעילות האמורות נדירות מלהתקיים.
ניתן להגיש בכל עת בקשה לתיקון טעות טכנית בפסק הבוררות אך באשר לטעויות שאינן מוגדרות כטכניות קיימת מגבלת זמן שלא תעלה על 30 יום מיום מתן הפסק או מיום המצאתו לצדדים.
באשר לחובת ההנמקה לה מחויבים בתי המשפט בפסקי הדין הרי, שהבורר אינו מחויב לעשות כן אלא אם נקבע אחרת ומראש בהסכם הבוררות בין הצדדים.
לסיכום, על פניו נראה כי הליך הבוררות רצוף סגולות, אטרקטיבי יותר מהליך משפטי המתקיים בין כותלי בית המשפט וראוי לבחון אותו בשיקול דעת ובשום שכל לטובת הצדדים להליך ואף בהיבט של הורדת העומס מבתי המשפט, ובכך להביא לקיצור הליכים לטובת כלל הציבור.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות במאמר זה, כולו או חלקו, שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמלית מראש.