הידעתם, כי לעתים משחקי לשון או שיבושי לשון הם אלה שעלולים לפגום ביעילות הפעולה של דוד הקיטור וברמת בטיחותו ואף להוביל לקיצור אורך חייו, שלא לצורך?

ברי, כי התייחסות לגוף דוד הקיטור בלא להתייחס לכלל אביזרי התפעול ואביזרי הבטיחות שבו הינה התייחסות שאינה ראויה. שומה עלינו להתייחס גם למראה גובה המים, לשסתום הקיטור הראשי, להתקן הבטיחות לזיהוי להבה, למפסק לחץ עבודה ולחץ הבטיחות, לברז התלת דרכי, לשסתום הבטיחות ועוד. מאחר ואף התקנים מתייחסים לדוד הקיטור כמערכת, על הבודק לכלול בבדיקותיו, התייחסות למצבם של האביזרים ובכלל זה, למצב מרכיבי הצנרת החיצונית של הדוד, כגון: רכיב מי ההזנה ומערכות הניקוז "Blowdown" וה- "Blowoff".

משחקי לשון בדוד הקיטור

ניסיוננו רב השנים מלמד, כי למרבה הצער, קיים בלבול בתעשיית דודי הקיטור כשעושים שימוש בשני הביטויים "Blowdown" ו- "Blowoff". עובדתית, ישנה נטייה להתבלבל (אף בתקנים האמריקנים עצמם) ולעשות שימוש צולב בשני המונחים הללו או בתצורות שונות של המונחים הללו. לדוגמא: נמצא, כי שימוש במונח "Blowoff" מצביע על ניקוז לסירוגין או ניקוז תחתון, וזאת בה בעת שניקוז Blowdown"" מכונה לעתים ניקוז מפלסי ("Blowoff").

התקן האמריקני ASME I וכן הקוד האמריקני NBIC המתייחס לבדיקות תקופתיות מפרטים דרישות שונות כתלות בייעוד הצנרת לשמש כמערכת ניקוז "Blowdown" או כמערכת ניקוז "Blowoff". אשר על כן, כשבאים לבדוק את הצנרת של דוד קיטור, על הבודק לקבוע איזה מהמונחים הנ"ל ישים במקרה של הצנרת המסוימת העומדת לבדיקתו. כדי לעשות כן, נדרש להבין את המאפיינים של שתי המערכות, ובכלל זה את מיקומן, שכן מערכת ה- "Blowoff" ממוקמת בתחתית הדוד בחלק הנמוך ביותר של צד המים, ואילו מערכת ה- "Blowdown" ממוקמת בתווך שבין המים לקיטור בדוד.

חשוב לזכור, כי דוד הקיטור קולט מים בצורה רציפה ובאלה יש כמויות משתנות של זיהומים, משקעים ומתכות מומסות, שאינם נכללים בקיטור הנוצר בדוד, אלא נותרים במים אשר בדוד. המים המתווספים לדוד מביאים עימם מתכות נוספות, כך, שלאורך זמן, מצטברות מתכות השוקעות בתחתית דוד הקיטור. הזיהומים הללו עלולים לגרום לבעיות שונות ולא פשוטות לתפקודו של דוד הקיטור ולהשפיע על רמת בטיחותו.

"Blowoff" ו- "Blowdown" מהוות שתי טכניקות עיקריות שמטרתן להקטין את הגידול האפשרי של הזיהומים הנ"ל במי דוד הקיטור. כל אחת מהטכניקות הללו מפקחת על רמת הזיהומים ומרסנת אותה בדרכה היא. מאחר ומדובר בשתי שיטות שונות, נקבעו בתקינה כללים שונים עבור כל אחת מהן בנפרד.

מערכת ה- "Blowoff" וייעודה

נתמקד ונבחן תחילה את מערכת הניקוז "Blowoff" הנדרשת בדוד, הן על פי הקבוע בתקן ASME I והן על פי זה הקבוע ב- NBIC part 1. מערכת זו צריכה להיות מחוברת בחיבור ישיר לחלק הנמוך ביותר של חלל המים בדוד ותפקידה להרחיק מוצקים מתחתיתו. העדרה של מערכת חשובה זו במיקום האמור תוביל להיווצרותם עם הזמן של משקעים המכילים מינרלים, תוצרי קורוזיה ושאר מוצקים אשר בסופו של יום יפגמו בשטח מעבר החום ובנתיבי המים בדוד הקיטור.

למערכת ה"Blowoff" הממוקמת כאמור, בתחתית הדוד, יש שני ברזים המחוברים בטור, כאשר אחד מהם מאופיין בפעולה איטית. יובהר, כי התקן האמריקני מחריג דודי קיטור מסוימים ומאפשר התקנה של ברז אחד בלבד (ראו כדוגמא את התקנים ASME I PG58.3.6; B31.3 122.1.7, C). התקן הישראלי הרשמי ת"י 4280 חלק 1, העוסק בדודי קיטור צינורות אש, מפנה, בין השאר, לתקן האמריקני ASME I המהווה בסיס לתכנון דוד הקיטור ובמקביל קובע התקן הישראלי, כי בנקודה הנמוכה ביותר של חלל המים יותקן ברז ניקוז המאפשר הוצאת מים דלוחים מהדוד וריקון הדוד בצורה מבוקרת. במלים אחרות, לא משנה מהי ההגדרה, היה ומדובר בדוד קיטור, הוא נדרש לכלול מערכת ניקוז "Blowoff" ("Blowoff" תחתון או "Blowdown" תחתון).

מניסיוננו, בודק דוודים מוסמך או מסיק דוודים מוסמך, המנסים לאתר את מיקום מערכת ה- "Blowoff", נדרשים להישיר מבט אל חלקו התחתון ביותר של הדוד (צד המים) ובו שני ברזים המחוברים בטור (או ברז אחד כאשר התקן התיר זאת. הם צריכים להיות מסוגלים להבחין בתצורת הברזים המעידה על מיקומה של מערכת הניקוז "Blowoff" האמורה, ולבודד אותה מכלל הצנרת שבתחתית הדוד.

מערכת ה- "Blowdown" וחשיבותה

נבחן כעת את מערכת הניקוז "Blowdown" הממוקמת בתווך שבין המים לקיטור בחלקו העליון של דוד הקיטור. מערכת זו נחשבת לאחד העזרים בדוד המקוטלגים בקטגוריית האביזרים (Accessories) ואינה מחויבת בדרישות תקן ASME I. יחד עם זאת, מאחר ומערכת זו חיונית כדי להבטיח את יעילות עבודת דוד הקיטור, נקבעו בתקן האמריקני מספר כללים שניתן ליישמם כאשר מערכת זו מותקנת בדוד. יובהר, כי התקן הישראלי הרשמי ת"י 4280 חלק 1 העוסק בדודי קיטור צינורות אש קובע, כי יש להתקין בדוד ברז ניקוז עליון תמידי המאפשר הוצאה רציפה של מלחים מפני המים שבחלל הדוד. חשוב לחדד ולהבהיר, כי דוד קיטור המיועד להתקנה בשוק הישראלי (יבוא או ייצור מקומי) חייב להיות מצויד במערכת ניקוז "Blowdown", וזאת על אף שהתקן האמריקני שהיווה בסיס לתכנון דוד הקיטור, לא מחייב זאת.

גם אם מדובר בדוד צינורות מים או בדוד קיטור צינורות אש, מערכת הניקוז "Blowdown" חשובה לעבודת הדוד, וזו ממוקמת בתוף הקיטור בדוד צינורות מים או במפלס המים (בתווך שבין המים לקיטור) בדוד צינורות אש. יצרני דודי הקיטור ממקמים את מערכת ה- "Blowdown" במקומה הייעודי וזה כדי לאפשר הרחקה של מוצקים המצטברים בתווך שבין מפלס המים לקיטור ובכך לשמור את ריכוז המוצקים המומסים בדוד ברמות שאינן חורגות מהגבולות המקסימאליים המותרים.

אחת השיטות המקובלות במערכת "Blowdown" הינה שימוש בצנרת מנוקבת חסויה הממוקמת ממש מתחת למפלס הפעולה הנורמלי של המים בתוף דוד הקיטור. צנרת זו מאפשרת למים להיכנס ולצאת דרך הנקבים שבה לאורכה. ניתן להתקין את הסוג הזה של הצינור לאורכו של תוף הדוד או במיקום אחר כאשר מדובר בדוד צינורות אש קטן. ללא כל תלות בתכנון שיצרן הדוד אימץ לעצמו לשימוש במערכת "Blowdown" כדי להרחיק מוצקים מומסים מהדוד, בדרך כלל ישנם בדוד אמצעי בקרה המרחיקים אותם באופן רציף ובכך שומרים על רמות מקובלות של מוצקים מומסים אשר אינן חורגות מהנדרש לעבודה יעילה של הדוד. פעולת הרחקה מבוקרת זו, באמצעות מערכת "Blowdown", שומרת על הדוד מבחינה כימית הרבה יותר טוב מאשר להסתפק אך ורק במערכת ה- "Blowoff" שדנו בה לעיל.

מצופה מבודקי דודי הקיטור לאתר את קו מערכת ה- "Blowdown" היוצא מדוד הקיטור באזור שמתחת למפלס המים הנורמלי בדוד צינורות אש או מתוף הקיטור של דוד צינורות מים. צנרת זו לא תעלה במידתה על NPS 2.5 (Nominal Piping Size) לפי דרישות תקן ASME I. בדרך כלל, ברז בקרה בדוד גדול, או לפחות ברז מדידה בדוודים קטנים, ממוקמים במערכת ה- "Blowdown", וזאת כדי לשלוט בוויסות הרחקת המוצקים המומסים מהדוד.

לסיכום

השימוש בשתי המערכות שתוארו לעיל, תוך הבחנה בייחודיות ובחשיבות התפעולית של כל אחת מהן, יוביל לאיכות מי דוד טובה יותר ואלה יבטיחו פעולה יעילה יותר של הדוד, צמצום מספר התקלות בו ובכך להביא להארכת חיי הדוד בצורה משמעותית.

מצופה מבודקי דודי קיטור מוסמכים לדעת להבחין בין שתי המערכות הללו ("Blowdown" ו- ("Blowoff", להכיר היטב את מאפייניהם, את דרך פעולתן ולשלוט במונחים השונים בהם עושה התקן שימוש. בכך יוכלו הבודקים לקבוע בצורה מדויקת יותר את מידת ההתאמה של מערכות דוד הקיטור הללו לתקן החל עליהן ולהבטיח שהדוד ומערכותיו בטוחים לשימוש.

© כל הזכויות שמורות לאינג' ועו"ד עדי א. עציץ- מנכ"ל חברת איוויקס שירותי הנדסה, פיקוח וייעוץ בע"מ, בודק מוסמך של דודי קיטור, קולטי אוויר, קולטי קיטור ואוטוקלאבים, מפקח ריתוך מוסמך CWI AWS ויו"ר הוועדה הלאומית לריתוך בלשכת המהנדסים.