נכון שתמיד חשבתם, כי ביום פקודה, המטפה המיועד לכיבוי אש, אשר רכשתם והצבתם בבית העסק שלכם, או ברכבכם, או בדירה בבניין מגוריכם, או בכל מקום אחר, ואשר תליתם בו את כל יהבכם וביטחונכם ואת השקט הנפשי שלכם, אכן יפעל ויכבה את האש?!

ובכן, אל תהיו כל כך בטוחים. 

אותה אבקה המיועדת לכיבוי אש והמהווה את לב ליבו של כלי הנשק, המיועד להילחם באש ולתת את מכת הכיבוי הראשונית, ובמקרים מסוימים, עד להגעת שירותי הכיבוי, לא בטוח שאכן תוכיח את עצמה. 

יתר על כן, אין ערובה לכך, שהאבקה תיסנק מתוך המטפה בדרכה אל להבות האש המיתמרות. 

אתם עלולים למצוא את עצמכם אוחזים במטפה לכיבוי אש, אשר כמוהו כאחיזת רובה סער מהסוג מתקדם ביותר, אשר בלועו אין אפילו קליע אחד, ואם זה ישנו ככל הנראה מדובר בקליע תקול חסר ערך.

הקדמה

לא מעט אסונות שריפה פקדו את ישראל.

אנחנו זוכרים את שריפת הענק בבית צים בתל אביב בשנת 1966 כאשר שהו שם בעת השריפה כ- 500 בני אדם. הבניין על 5 קומותיו נשרף כולו עד היסוד. אדם בן 70 נהרג בעת שניסה להימלט מהבניין הבוער, ו-67 אחרים נפצעו.

השריפה ביערות הכרמל בשנת 1989 אשר השתוללה במשך מספר ימים, הייתה משריפות היער הגדולות ביותר בישראל, והגדולה ביותר בכרמל עד לשריפה הזכורה לנו יותר בשנת 2010. הדליקה השתרעה על פני שטח של כ- 6,000 דונם, מתוכם 3,200 דונם של חורש טבעי.

כאמור, השריפה החמורה ביותר שהתחוללה בישראל אירעה בכרמל בשנת 2010 ובמהלכה נספו 44 בני אדם. השריפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב.

השריפה בשער הגיא בשנת 1995 ("שריפת שורש"), כילתה קרוב ל-20 אלף דונם של יער נטוע. עד לשריפה בכרמל בשנת 2010, היא נודעה כשריפה הגדולה בתולדות המדינה, נמשכה כיממה וחצי, במהלכה עלו באש כשני מיליון עצים, ניזוקו 36 בתים ונזקיה הכלכליים נאמדו בכמעט 40 מיליון דולר.

בשנת 2012 זכור לנו אסון השריפה שהתחוללה ברחובות. אמנם הייתה זו שריפה קטנה מבחינת גודלה והיא כללה רק בניין אחד, אולם תוצאותיה החמורות הובילו לאסון גדול. אב וחמשת ילדיו נספו בשריפה ביחידת דיור שבה השתכנו.

נשאלת השאלה- האם לא דיי לנו באסונות אלה ובאסונות אחרים, אשר קצרה היריעה מלהזכיר אותם כאן?

כפי שאפרט להלן, הכתובת חקוקה היטב בקיר ואם לא ננקוט בפעילות מתקנת מערכתית אנו צפויים, חלילה, לאסונות רבים נוספים.

המסגרת הנורמטיבית

תקן ישראלי ת"י 129 חלק 1 הינו תקן רשמי ומחייב. התקן קובע את מכלול הדרישות הנוגעות לתחזוקת מטפים לכיבוי אש, ובכללן אלה הנוגעות לבקרה שוטפת, לתחזוקת מטפים, לזהות הגורם המורשה לבצע את התחזוקה, לפעולות הנדרשות לביצוע בהתייחס לסוגים שונים של מטפים, למועד ביצוע הפעולות ועוד.

עוד קובע התקן, כי על פי הרשות המוסמכת יישק דבר וכי היא זו המוסמכת להסמיך תחזוקאי מטפים בישראל, אשר הוכשר במיוחד לביצוע פעולות התחזוקה. הרשות המוסמכת באופן טבעי הנה רשות הכבאות וההצלה בישראל (להלן: "רשות הכבאות").

שירות תחזוקה

על פי דרישות ת"י 129 חלק 1, מדובר בגוף המורשה לביצוע עבודות תחזוקה לפי היתר של הרשות המוסמכת ושברשותו מצויות כל התשתיות הרלוונטיות לביצוע תחזוקת מטפים ממין מסוים, ובכללן: כלים, מכשירים, חלקי חילוף, חומרים ואשר במסגרתו מועסק תחזוקאי מטפים מוסמך.

מכוח הסמכות שניתנה לרשות הכבאות, האצילה זו האחרונה מסמכותה וקבעה, כי מכון התקנים הישראלי יפקח על חברת שירות התחזוקה, על פי הגדרתה בתקן ואשר במסגרתו מועסק תחזוקאי מטפים מוסמך, וזאת על פי נהלים וכללים שנקבעו במכון התקנים ואושרו על ידי רשות הכבאות.

תחזוקאי מטפים מוסמך

אדם שהוכשר במיוחד במסגרת קורס ייעודי שאושר על ידי רשות הכבאות ולאחר שעמד בהצלחה במבחני סיום הקורס והוסמך כתחזוקאי מטפים מוסמך על ידי רשות הכבאות.

נכון ליום פרסומו של מאמר זה, מפוקחים על ידי מכון התקנים עשרות חברות שירותי תחזוקה ומוסמכים על ידי רשות הכבאות עשרות תחזוקאי מטפים מוסמכים (מידע המצוי באתר מכון התקנים ורשות הכבאות, בהתאמה).

יובהר, כי מתוקף מעמדו של ת"י 129 חלק 1 כתקן רשמי, מוטלת אחריות פלילית על מי שמפר סעיף מסעיפיו- כולם או אפילו אחד מהם, והמפר צפוי לעונשים הקבועים בחוק לעניין הפרתו של תקן רשמי.

מה דורש ת"י 129 חלק 1 הרשמי?

התקן קובע דרישות רבות ומקיפות אך במסגרת מאמר זה אתמקד בעיקר בדרישות הנוגעות לאבקה לכיבוי אש, קרי חומר הכיבוי, וזאת על מנת לתת מרגוע לסקרנותכם לנוכח הפתיח הסוער בו פתחתי,

ובכן התקן קובע, כי תחזוקת מטפים לכיבוי אש הנה פעולה קפדנית הכוללת פעולות תיקון, החלפת חלקים ומילוי חוזר. המטרה המרכזית העולה מבין השיטין וחקוקה בתקן הנה להבטיח, כי המטפה יפעל באופן בטיחותי ויעיל.

עוד נקבע, כי מילוי חוזר משמעותו מילוי מחדש של המטפה באבקה חדשה במקום האבקה שאוחסנה במטפה המטופל קודם לכן. במרכזה של פעולה זו מתחדדת דרישת התקן להחלפת חומר הכיבוי (הישן) בחומר כיבוי ("רענן") מאותו סוג ומאותו מין הזהה למקורי, כפי שמילא היצרן, המפוקח על יד מכון התקנים במסגרת תו תקן חובה.

מדוע? מכיוון, שדגם המטפה שיוצר על ידי היצרן נבחן, טרם אישורו על ידי מכון התקנים, בבדיקות כושר כיבוי, על פי הקבוע בתקן הישראלי ת"י 1012, וזאת כדי לדרג ולקבוע את כושר הכיבוי שלו. על כושר כיבוי זה מסתמכת רשות הכבאות בהנפיקה "רישיון עסק" וקובעת כמה מטפים יש להציב באותו בית עסק, ארגון או בנין מגורים, כדי להבטיח את בטיחות האדם והסביבה.

ומה באשר לאבקה?

ת"י 129 חלק 1 קובע, כי אחת ל- 6 שנים יש להחליף את האבקה שבמטפה, זאת ללא קשר אם אותו מטפה הופעל ואבקת הכיבוי המאוחסנת בו נפלטה, כולה או חלקה. אבקת הכיבוי שרוקנה מהמטפה כאמור, אינה ניתנת למחזור ופסולה לשימוש חוזר.

על פי דרישות רשות הכבאות, אבקה לכיבוי אש, המצויה בשק המקורי של היצרן, ניתנת לשימוש במשך 5 שנים כל עוד השק לא נפתח. לדידה, אבקה זו אסורה בשימוש, אף אם אותו שק לא נפתח וחלפו 5 שנים ממועד ייצורה.

איסור השימוש באבקת כיבוי אש שפג תוקפה נעוץ בכך, שהאבקה מאבדת מכושר הכיבוי שלה לאחר פרקי הזמן האמורים ובכך נפגם כושר הכיבוי של המקום בו מוצב המטפה. זאת בלא להתייחס גם לאפשרות חדירת לחות למטפה הגורמת להתגבשותה של האבקה ובכך עלולה להימנע אפשרות ההפלטה שלה כמתחייב בתקן הרשמי החל על המטפה.

ומה בישראל?

בישראל ישנם לפחות כ- 2000000 מטפים לכיבוי אש בקיבול של 6 ק"ג. על פי נתונים שהתקבלו מיצרני המטפים בישראל מיוצרים בכל שנה כ 100000 מטפים בקיבול של 6 ק"ג (במאמר זה לא התמקדתי בגדלים אחרים של 1,2,3,12 ק"ג, והתחשבות בהם הייתה מחריפה את המצב הקיים, כדלהלן.

על בסיס הנתונים הנ"ל ודרישות ת"י 129 חלק 1, נדרש בכל שנה ששית, להחליף את האבקה בכ- 433000 מטפים בקיבול של 6 ק"ג. זאת אומרת שבכל שנה נדרשת אבקה לכיבוי אש במשקל של כ- 2600 טון על מנת לעמוד בנדרש.

על פי נתונים שהתקבלו מספקי אבקת הכיבוי בישראל נמכרה בשנת 2020 אבקה במשקל של 20 טון בלבד לצורך ביצוע פעולות תחזוקה והחלפת האבקה כמתחייב. זאת אומרת, שבפחות מ- 1% ממספר המטפים המחייבים ביצוע תחזוקה בכל שנה מוחלפת האבקה, וזאת בניגוד למתחייב בתקן הרשמי.

משמעויות

לנוכח הנתונים המזעזעים והמדאיגים שהובאו לעיל, להלן תמצית המשמעויות, אשר צריכות להדיר שינה מעיני כולנו.

1. בפועל, מטפי כיבוי האש לא מתוחזקים כנדרש בת"י 129 חלק 1 הרשמי.
2. ברובם המכריע של המטפים (99%) לא מוחלפת האבקה אחת ל 6 שנים.
3. האבקות מושארות במטפים או ממוחזרות בין מטפים בניגוד לדרישות התקן הרשמי.
4. אין ביטחון שהמטפים לכיבוי אש המצויים בישראל שומרים על רמת כושר הכיבוי הנדרשת על ידי שירותי הכבאות, במקום בו הם מוצבים, במסגרת רישוי עסק.
5. אין ביטחון שניתן יהיה להפעיל את המטפים במקרה של שריפה בבתי עסק, במפעלים, בארגונים שונים ובמיוחד בבנייני מגורים רבי קומות.
6. אין ביטחון שהמטפים המיועדים לכיבוי אש, אכן יכבו את האש בבתי עסק, במפעלים, בארגונים שונים ובמיוחד בבנייני מגורים רבי קומות.

על מי מוטלת האחריות?

בעל המטפים/ המחזיק בנכס בו מוצבים המטפים:

האחריות הכוללת מוטלת על "האחראי" כלשון ת"י 129 חלק 1. "האחראי" הנו בעל המטפים או זה המחזיק בנכס בו מוצבים המטפים. מדובר בדיירי בניין מגורים, בבעל עסק, בבעלי מפעלים, במנכ"לי חברות, בבנקים, במוסדות רפואיים, בבתי ספר ובעצם בכל מקום שבו מוצבים מטפים.

מחובתו של "האחראי" לבדוק את מצב המטפים אחת לחודש לפחות ולוודא, שהם כשירים לפעולה ונגישים. אם מתעורר ספק כלשהו, על "האחראי" לפנות מיוזמתו לחברת שירות תחזוקה מאושרת, אשר במסגרתה מועסק תחזוקאי מטפים מוסמך, וזאת לצורך ביצוע פעולות תחזוקה. זאת ללא קשר לחובה המוטלת על "האחראי" לדאוג לביצוע תחזוקה של המטפים במועד, על פי דרישות התקן הרשמי.

יובהר, כי בקרות אירוע או חלילה אסון, לא יוכל "האחראי" להסתתר מאחורי תירוץ כגון: "לא ידעתי", "אני לא גורם טכני", "אני לא מקצועי", "אין לי את הידע הנדרש". במידה ו"האחראי" לא יודע כיצד לפעול הוא מוזמן להיעזר במומחה שילווה אותו בתהליך.

חברת שירות תחזוקה/תחזוקאי מטפים מוסמך:

האחריות לביצוע התחזוקה בפועל של המטפים על פי כל דרישות ת"י 129 חלק 1, ובכלל זה החלפתה של האבקה כמתחייב, מוטלת על חברת שירות התחזוקה ועל התחזוקאי המוסמך באופן אישי.

במקרה של פגיעה באדם, מדובר באחריות אישית פלילית המוטלת, הן על "האחראי", הן על חברת שירות התחזוקה והן על תחזוקאי המטפים המוסמך, והם חשופים לכתב אישום פלילי. במקרה של נזק לסביבה ולרכוש חשופים אותם גורמים כנ"ל לתביעה נזיקית בהיקפים כספיים גדולים.

לסיכום

אין עוררין על כך שמונחת בפנינו פצצה מתקתקת בקנה מידה גדול במיוחד, הן בהיבט הבטיחותי וסיכון חיי אדם אבל גם בהיבט הנזיקי. לא! לא דיברתי על נזק לרכוש.

הנתונים אשר פורטו לעיל מוכיחים שיש לנו בעיה קשה ברמת הביצוע, בהסברה, אך גם ברמת הפיקוח, הבקרה והאכיפה. אם לא תינקט על אתר פעילות מתקנת מערכתית, שורשית ומקיפה על ידי הרשויות המוסמכות אנו עלולים לחוות אירועי שריפה חמורים.

מדוע לחייב ברגולציה לצייד כל דירה בבניין מגורים במטפה לכיבוי אש, כתנאי למתן אישור אכלוס, אם האבקה שבמטפים הללו לא מוחלפת אחת ל- 6 שנים כמתחייב? מדוע לדרוש מכל בית עסק להחזיק מספר מטפים כפונקציה של גודל שטחו, וזאת בה בעת שגם כאשר המטפים מועברים לביצוע תחזוקה, האבקה אינה מוחלפת בהם כמתחייב?

בלא להטיל דופי באחריות הכוללת שיש ל"אחראי" ולאשם התורם שלו כאמור, אותו "אחראי", בפנייתו לחברת שירות תחזוקה מאושרת, מסתמך על כך שהמטפים שלו יטופלו ויתוחזקו כנדרש בתקן הרשמי, ובכלל זה שאבקת הכיבוי תוחלף על ידי שירות התחזוקה והתחזוקאי המוסמך המועסק על ידה, במועד. "האחראי" לא מעלה על דעתו שהאבקה במטפים שלו לא מוחלפת. הוא לא מתאר לעצמו שהמטפים שלו ממולאים "במקרה הטוב" באבקה ממוחזרת, אשר הנה פסולה לשימוש ואסורה למילוי במטפים. אותו "אחראי" משלם ממיטב כספו כדי לקבל בחזרה מוצר המתוחזק על פי כל דרישות התקן הרשמי, שאם לא כן, מדוע שילם עבור משהו שלא קיבל את תמורתו? נעזוב רגע את הפן הכספי. מה באשר לפן הבטיחותי?! כל עוד לא נדרש "האחראי" או מי מטעמו לעשות שימוש במטפה ולנסות לכבות באמצעותו את האש, הוא לא יודע, כי "התחמושת" באותו מטפה תקולה וככל הנראה לא תכבה את האש.

יובהר, כי חלה חובה על חברת שירות התחזוקה למלא דו"ח פרטני הנוגע לכל פעולות התחזוקה שבוצעו במטפה. במסגרת דו"ח זה חלה חובה לדווח על החלפת האבקה כמתחייב בת"י 129 חלק 1. חברת שירות התחזוקה מחויבת להעביר העתק מדו"ח התחזוקה לבעל המטפים/המחזיק בנכס בו מוצבים המטפים וזו הזדמנות נוספת לבקר את הפעולות אשר בוצעו. על חברת שירות התחזוקה לכלול בדו"ח את זהותו וחתימתו של התחזוקאי המוסמך אשר ביצע את פעולות התחזוקה ועליה לשמור את דו"ח התחזוקה האמור במסגרתה.

מאמר זה נכתב בעקבות הרצאתו של כותב המאמר ביום עיון שהתקיים במכון התקנים הישראלי ב- 27.1.2021 בשיתוף עם רשות הכבאות וההצלה, לציבור רחב של תחזוקאים מוסמכים וחברות שירות תחזוקה.

© הכותב אינג' עדי א. עציץ, עו"ד- מומחה הנדסי, מומחה לתקינה ורגולציה, מפקח ריתוך מוסמך, בודק מוסמך של ציוד לחץ מטעם מדינת ישראל ומטעם "The American National Board" על פי דרישות התקינה האמריקנית ASME, בודק מוסמך של ציוד לחץ וריתוך מטעם ארגונים אירופאיים בלתי תלויים (Notified Bodies), מנכ"ל חב' איוויקס שירותי הנדסה, פיקוח וייעוץ בע"מ, יו"ר הוועדה הלאומית לריתוך בישראל (סקציה של ארגון הריתוך האמריקני AWS), מטעם לשכת המהנדסים והאדריכלים, יו"ר ועדת התקינה הטכנית לציוד לחץ ויו"ר ועדת התקינה הטכנית לריתוך במכון התקנים הישראלי.