זה קרה אך לפני מספר שנים כאשר נותרנו נפעמים לנוכח הדיווח בתקשורת על גילויו של מאגר גז טבעי גדול בסמוך לחופה של מדינת ישראל. מיותר לציין כי היה זה לאחר עשרות שנים של תלות אנרגטית בחסדי העמים שלא אחת הוגבלה על ידי מדינות רבות, כך, שלמעשה פוטנציאל הספקת מקורות האנרגיה לישראל נע כגל סינוס, וזאת כתלות בסוגיות המדיניות אשר הוצבו לפתחנו חדשות לבקרים מאז קום המדינה. אין ספק שהשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה מרכזי חלופי בישראל הוא פרויקט בעל חשיבות לאומית בשל יתרונותיו הכלכליים, המדינתיים והסביבתיים. לפחות על פי המדיניות המוצהרת, תומכת הממשלה בקידום השימוש בגז טבעי, ראשית לתחנות כוח ואזורי תעשייה כבדה ובהמשך אני מעריך, גם לתעשייה הקלה ולמרכזי מסחר, הקרובים לביתנו.

ודאי נהיר הוא, כי קידום השימוש בגז טבעי מחייב הקמה ותחזוקה שוטפת של מערכת הולכה תקנית בטוחה ויעילה, המגיעה ישירות לצרכנים הראשיים, כגון: תחנות כוח ומפעלי תעשייה גדולים מחד ואל מוקדי החלוקה שמהם ניתן לשווק את הגז הטבעי לצרכנים קטנים יותר, מאידך.

על מנת לפשט את הדברים ולהציגם במדויק אומר, כי מערכת הגז הטבעי בישראל מורכבת ממערכת הולכה ומרשת חלוקה. בעוד מערכת ההולכה נועדה להוביל את הגז בלחץ גבוה (מעל 16 בר) מנקודת האספקה לצרכני גז בלחץ גבוה, כגון: תחנות כוח ולנקודות ההספקה לרשת החלוקה, רשת החלוקה מוזנת על ידי מערכת ההולכה, ומספקת גז טבעי בלחץ נמוך (עד 16 בר), בעיקר לאזורי תעשייה וצרכנים קטנים.
בשנת 2003 הוקמה חברה ממשלתית בשם נתג"ז- נתיבי הגז הטבעי לישראל, וזאת לשם הקמת מערכת ההולכה הארצית, הפעלתה ותחזוקתה. נתג"ז מוליכה גז מתחנות הקבלה באשדוד ובאשקלון לכל צרכני הלחץ הגבוה (מעל 16 בר), לצרכני לחץ נמוך הצורכים מעל 2000 מ"ק לשעה ו 12 מיליון מ"ק לשנה ולבעלי רישיונות חלוקה אשר זכו במכרזים קודם לכן.

בכל דבר מתוק חשים לעתים גם במעט מרירות. כשבאו לדון בחיבור צרכני הקצה, הצורכים גז טבעי והממוקמים במפעלי התעשייה בישראל, לצנרת הגז הטבעי (לקו ההולכה או לרשת החלוקה) צצה ועלתה על פני השטח אי בהירות באשר לגורם הרגולטורי האחראי למקטע זה של הפרויקט. מחד, רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן: "משרד התשתיות") צברה מזה שנים ניסיון רב וידע בכל הקשור ליישומה של מערכת ההולכה ורשת החלוקה בישראל והיא זו שאחראית על הבטיחות בגז טבעי על פי חוק. מאידך משרד הכלכלה באמצעות מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית הפועל במסגרתו אחראי על בטיחות העובדים והמתקנים במפעלי התעשייה בישראל. סיטואציה זו חייבה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט לפרסם חוות דעת שמטרתה להבהיר ולהטיל אור על חלוקת הסמכויות במצב המשפטי הקיים בין משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד התשתיות בכל הקשור למתקני גז טבעי במפעלי תעשייה בישראל.

על פי הכרעתו של המשנה ליועמ"ש, האחראי על כל שרשרת הייצור גם אל תוך המפעל הוא משרד התשתיות, הוא זה שאחראי לקבוע את הנורמות ואת רמת הפיקוח. מאחר ומשרד התשתיות לא רואה את עצמו כאחראי בשטחי מפעלי התעשייה בישראל, הציע עורך דין ליכט לא לפרק לחלוטין את משרד הכלכלה מתפקידו, וזאת מאחר וכבר כיום הוא יושב בתוך המפעלים באמצעות מערך פיקוח יחסית רחב ולכן דרש עו"ד ליכט, שאת הנורמות יקבע משרד התשתיות אבל הפיקוח ייעשה באמצעות משרד הכלכלה והתעשייה.

בעקבות הכרעתו של המשנה ליועמ"ש, פרסמו בתחילת שנת 2013 שני המשרדים המעורבים הודעה משותפת הנוגעת להבטחת בטיחותם של מתקני קצה המוזנים בגז טבעי ומותקנים במפעלי התעשייה בישראל. על פי האמור באותה הודעה, "הסבה, התקנה והפעלה של מתקני צריכה לשימוש בגז טבעי, לרבות דודי קיטור, תנורים, טורבינות גז ומתקנים אחרים בהם משתמשים בגז טבעי כחומר זינה (להלן: "מתקני קצה, מתקנים, צרכנים"), דורשות התייחסות מיוחדת לסוגיות בטיחות שונות". לדידם, על מנת לוודא שתכנון ההסבה, לרבות מיקום המתקנים יהיה בהתאם לתקנים המקובלים בעולם, מודיעים רשות הגז הטבעי ומנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, על החלת הדרישות הבאות, בטרם יינתן אישור להפעלת מתקני הקצה בגז טבעי:

א. הגוף הבודק ישמש כגוף מקצועי אשר יבחן את היבטי התכנון, ההסבה וההתקנה של המתקנים המיועדים לפעול גם בגז טבעי במפעלי התעשייה. אישור הגוף הבודק יובא לאישור בפני הגורמים המקצועיים ברשות הגז הטבעי ובמנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, בטרם תחילת הזרמת גז טבעי למתקנים
ב. הגוף הבודק יבחן את ההיבטים הנוגעים לבטיחות מתקני הצריכה לשימוש בגז טבעי, על פי האמור להלן:
1) קבלת מפרט ראשוני מהמפעל שיכלול את רשימת הצרכנים והכוונות של המפעל לגבי המעבר לשימוש בגז טבעי (החלפה או הסבה של צרכנים)
2) על סמך המפרט, הגוף הבודק יכין מתווה לצורך בדיקת הצרכנים והתקנתם
3) תיק התכנון ייבדק ויומלץ/יידחה לביצוע על ידי הגוף הבודק להתאמה לתקנים ולהנחיות
4) המפעל יעביר במקרה של רכש מתקנים תעודות שמוכיחות כי הצרכנים נבדקו ואושרו על ידי מעבדה מוכרת לפי המפרטים הנדרשים
5) במקרה של הסבה יועבר מפרט הסבה שיוכן על ידי המפעל לאישור הגוף הבודק. פריטים מוסבים יבדקו במפעל או אצל קבלן משנה של המפעל בארץ שיבצע את ההסבה"
6) לאחר אישור תיק התיכון, וכחלק מהעמידה בדרישות הרגולטוריות לקבלת היתר הזרמה, תיערך על ידי הגוף הבודק בדיקה סופית של התקנת המתקנים על פי תיק התיכון והמפרטים ותינתן המלצה באשר לעמידתם בדרישות

על בסיס מסמך ההתנעה שפורסם כאמור, ניתן אישור לגוף הבודק לאחר שאושר, לפעול במפעלי התעשייה בישראל ולסקור את מערך ההתארגנות הטכנית של המפעלים לקראת חיבור צרכני הקצה שלהם המיועדים לצרוך גז טבעי, לצנרת ההולכה או רשת החלוקה בישראל. ברי, כי פעילות זו טומנת בחובה אתגרים רבים, מחייבת רמה הנדסית מקצועית גבוהה, התמקצעות פרטנית ורב גונית כאחד, יעילות מירבית, רמת שירות גבוהה ויכולת התמודדות עם סוגיות טכניות רבות הנוגעות לצנרת לחץ, לציוד לחץ, ריתוך, מערכות גז, חוזק חומרים, מערכות הגנה מפני דליפות, מערכות הגנה נגד התפוצצות, סקרי סיכונים ועוד.

לפני מספר חודשים, הונחה הצעת חוק חדשה, שמטרתה לערוך רביזיה במתכונת המתוארת לעיל ולמעשה להפקיע מידי מכון התקנים את הבלעדיות שהיתה לו בביצוע הפיקוח. למעשה, על פי אותה הצעת חוק צפויים לקום גופי בדיקה נוספים- מקומיים ובינלאומיים- אשר יוסמכו על ידי הרשות להסמכת מעבדות ויפעלו כמתחרים ובמקביל למכון התקנים בביצוע הפיקוח והאישור הנדרשים. במקביל לתקופה שהוגדרה, עד אשר ייסקרו ויאושרו אותם גופי בדיקה נוספים, אישר שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות  2 גופי בדיקה בינלאומיים ואלה כבר פועלים במקביל למכון בביצוע המשימה האמורה. באותה נשימה יובהר, כי גבולות הגזרה לאחריותו של הגוף הבודק היו עד לפני מספר חודשים, מקטע מהלך הגזים, מברז הניתוק הסמוך לגז טריין (Gas Train) שלפני צרכן הקצה וממנו עד ליציאה מהארובה, לרבות הצנרת המקשרת ביניהם, יובהר כי הצנרת הפנים מפעלית שלפני ברז הניתוק האמור, מצויה הייתה באחריות רשות הגז הטבעי.
כיום, עקב שינוי החוק, מוטלת על הגוף הבודק האחריות הכוללת לכל הצנרת הפנים מפעלית בואכה צרכני הקצה והיציאה מהם לארובה.

במקביל חשוב להבהיר, הוכן תקן ישראלי ת"י 6464 אשר פורסם לא מזמן וכל תכליתו לתת ביטוי למתכונת הפיקוח והבדיקות המוטלת על הגוף הבודק מחד אך גם יש בו כדי להבהיר למפעלי התעשייה- לקוחות הקצה לעניין זה- מה נדרש מהם ובמה עליהם לעמוד

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אינג' עדי א. עציץ ואין לעשות במאמר זה, כולו או חלקו, שימוש כלשהו ללא קבלת רשותו הפורמלית מראש.